חשיבות הכתיבה

חשיבות הכתיבה

הכתיבה בכתב יד חשובה לאין ערוך להתפתחות קוגניטיבית של ילדים ולומדים מאשר כתיבה דיגיטלית טוענת המומחית לרפואת ילדים PERRI KLASS, M.D , בסקירת המחקרים שליקטה וריכזה בעיתון ניו יורק טיימס, יוני 2016.

כתיבה בכתב יד אינה מיומנות מוטורית אלא מיומנות קוגניטיבית.  הכתיבה מעוררת אצל ילדים בביה"ס וסטודנטים הכותבים בכתב יד האזורים הקוגניטיביים במוח ומעודדים את התכנון וחשיבה והתוצאה היא התפתחות טובה של השפה וההבעה שלהם.

מחקרים גילו שכתיבה בכתב יד דווקא מחדדת את הזיכרון באופן משמעותי. תלמידים המסכמים שיעורים בכתב יד הפגינו ביצועים והישגים טובים יותר במבחנים לעומת אלו שהקלידו במחשב. הכתיבה מאפשרת אגירת מידע וחשיבה על רעיונות חדשים ויצירתיים. פסיכולוגים מסבירים זאת משום שכתיבה דורשת תשומת לב ומחשבה גדולה יותר מאשר הקלדה במחשב אשר מתאפשרת על פי מיומנות הקשבה ולא עוברת סינון מחשבתי. 

על פי הסטנדרטים המקובלים כיום ברוב מדינות ארה"ב, ילדים לומדים לכתוב בכתב יד בגן הילדים ובכיתה א', ולאחר מכן מערכת החינוך שמה דגש על רכישת מיומנות בעזרת מקלדת. אך פסיכולוגים וחוקרי מוח טוענים כי מוקדם מדי להכריז על כתיבה ביד כדבר שעבר זמנו מן העולם. מחקרים חדשים מצביעים על כך שקיימים קשרים עמוקים בין כתיבה ביד לבין היבטים שונים של חינוך והתפתחות אישית של הכותב.

ילדים שרוכשים תחילה מיומנות בכתיבה ביד לומדים לקרוא מהר יותר והם יצירתיים יותר מכיוון שהמוח מפעיל מעגלים עצביים שלא באים לידי ביטוי בהקלדה.

כמעט בכל הרצאה שלי לפני מורים, גננות או הרצאות לקהל הרחב, מישהו בקהל מצביע ושואל אותי את השאלה: "מי כיום כותב בימינו בעט?"

 

אני מחייכת ומשתפת אותם בכל מיני סיטואציות שבלי הכתיבה האמיתית, עם עט אמיתי, זה פשוט "לא זה".

תארו לעצמכם  את יום ההולדת שלכם. התרגשות ושמחה. עוגה, בלונים, ארוחה מושקעת ונעימה עם חברים טובים.

ברגע המתאים, המתנות נשלפות והברכות מוקראות. 

איזה ברכה תשמרו? את זאת שנכתבה בכתב יד או זאת שהודפסה?

ברור שהברכה שנכתבה בכתב יד, תכנס למגרה של הדברים ששומרים נכון?

ומה לגבי ספר עם הקדשה שקבלתם? נכון החיבור שלכם אליו יהיה הרבה יותר משמעותי עם ההקדשה?

וכמה כיף לפתוח את הספר מידי פעם ולקרוא את ההקדשה.

ובסוף התעודה של הילדים שלנו ישנו את החלק שנקרא: "בנימה אישית". כמה מרגש לקרוא את החלק הזה, עם המורה כותבת אותו בכתב ידה. לא צריך להיות גרפולוג מוסמך, להרגיש את הרגש שהמורה מבטא ויוצא ישר מהדף ללב שלכם.

מחקר מ–2012 שנוהל על ידי קרין ג'יימס, פסיכולוגית מאוניברסיטת אינדיאנה, מספק חיזוק לתפיסה זו. החוקרים הציגו בפני ילדים שטרם למדו קרוא וכתוב צורה כלשהי וביקשו מהם לשחזר אותה באחת משלוש דרכים: לשחזר את הצורה על גבי נייר ובו קווי מתאר מקווקווים; לצייר אותה על נייר לבן ריק; או להקליד אותה במחשב. לאחר מכן החוקרים סרקו את מוחם והראו להם שוב את האות או הצורה. החוקרים מצאו שבקרב הילדים שציירו את האות בקו חופשי ניכרה עלייה בפעילות בשלושה אזורים במוחם, שבדרך כלל פעילים אצל מבוגרים כשהם קוראים וכותבים. מנגד, אצל ילדים שהקלידו את האות או העתיקו אותה, לא נמצאה השפעה דומה.

השפעות הכתיבה אינה מצטמצמת רק לשיפור הזיהוי של אותיות. במחקר שבדק ילדים בכיתות ב' עד ה', מצאה וירג'יניה ברנינגר, פסיכולוגית מאוניברסיטת וושינגטון, כי כשילדים כותבים טקסט בכתיב הם מפיקים מלים רבות יותר בקצב מהיר יותר מאשר בכתיבה במקלדת, וגם מביעים יותר רעיונות. שני הפסיכולוגים פאם מולר מפרינסטון ודניאל אופנהיימר מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, דיווחו כי בניסויים שערכו במעבדה ובכיתות לימוד נמצא שסטודנטים שרשמו הערות להרצאות בכתב יד למדו טוב יותר מסטודנטים שהקלידו את הערות.

אם אסכם, ניתן לראות שקיימים תחומים טכנולוגים רבים שבעשור האחרון אנו חווים שנוכחים הרבה יותר בחיים. מצד אחד הם עוזרים לנו מאוד, אך מצד שני הם גורמים להתנוונות שלנו במיומנויות אחרות. אם אנו רוצים להמשיך להיות יצירתיים, זרזי מחשבה ובעלי כושר ביטוי גבוה, כדאי מאוד שלא נזרוק את העט ובלוק הנייר שלנו מהשולחן.