מאמרים

"קשקוש בלאבוש" או יצירת אומנות?
איך מפענחים ציורי ילדים

נתחיל מההתחלה.

כבר מגיל צעיר, כאשר ילד בגיל שנתיים וכמה חודשים ומתחיל לאחוז בצבעים, אפשר לראות את הגוון האישי שלו בציוריו.

דמיינו את תחילת דרכה של "יצירת האומנות" של ילדכם כמו לימוד רכיבה על אופניים.

כאשר אנחנו ההורים מלמדים את ילדנו לרכב על אופניים, תחילת הלימוד, היא הנסיעה הלוך ושוב לאורך הדרך, כאשר התנועה מתבצעת לאורך ציר אחד.

כך גם תחילת הציור. הילדים "עולים ויורדים" במעלה הדף, בודקים את לחץ הצביעה, מחליפים צבעים.

מה אח"כ? מה השלב הבא בלמידה על האופניים?

מלמדים את הילדים להקיף את המגרש!!

ככה גם בציורים- מעגלים מעגלים על הדף.

נמשיך בהקבלה ללימוד הנסיעה על האופניים, שהרי השלב הבא, הינו רכיבה באליפסה. בהמשך רכיבה בשמיניות ולסיום, המאותגרים וה"חזקים" כבר ברכיבה, ייסעו גם בזוויות חדות יותר.

כך גם בציורים על הדף.

הילדים מנסים ומתקדמים. כל שלב מזמן לילד התנסות חדשה ועליה במדרגה. 

אליפסות, "שמיניות", זוויות ובתוך כל זה משולב הפריסה על הדף, לחץ הציור ועוד ועוד.

תוך כדי ההתקדמות הילדים בוחנים כלי צביעה שונים:
טושים, פנדה, גואש או צבעי עפרון.
כל כלי צביעה והתחושה שלו.

אתם יודעים שלפי כתב ידכם אני יכולה לראות איזה מן טיפוס אתם: האם אתם טיפוסי פנדה /גואש או טושים.

מה ההבדל?

אז ככה: אם אתם טיפוסי טושים, כתב ידכם בדר"כ יהיה מאוד מעוצב. הנטייה הטבעית שלכם היא בכלל לכתוב עם פיילוט ולא עם עט כדורי. החוש שלכם לאסתטיקה מן הסתם מפותח מאוד והקצוות שבכם- הפרפקציוניסטים- רק המחשבה על ללכת לים ושיכנס אליהם חול הביתה מעבירה בכם צמרמורת.

אם אתם טיפוסי פנדה/גואש, אתם אנשי מגע. קרוב למדי שתמצאו את עצמכם לאורך החיים, מטפלים למיניהם כמו מדקרים, מסז'יסטים ועוד. אתם אוהבים את האדמה, החומר. לחלקכם, אותה אהבה לתחושה, תבוא לידי ביטוי במטבח, ההנאה בתחושה של לישת בצקים.

מבחינת הילדים שלכם. הם לא חייבים להיות "העתק-הדבק" שלכם, תנו להם לפתח את הנטייה הטבעית שלהם. אני ממליצה לכם לתת להם להתנסות בכל סוגי הצבעים.
אפילו אם זה אומר שהרצפה, במקרה הטוב, תתלכלך בפנדה או בגועש. 

יש לכם עוד שאלות על משמעות הציורים של הילדים שלכם?

מוזמנים ליצור איתי קשר.

שרון טסלר, הגרפולוגית שלכם.